ביצ'ו נ' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.ענייננו בנזקי פח כתוצאה מתאונת דרכים מיום 22.10.10. התובע טוען כי התאונה קרתה בעיקול חד, כאשר הנתבע שהגיע ממול סטה לתוך נתיב הנסיעה של התובע והתנגש ברכבו, בעוד שהנתבע טוען כי התאונה קרתה בצומת T כשהוא נסע בכביש הראשי ורצה לפנות שמאלה בצומת, התובע הגיע מצד שמאל ופגע ברכב הנתבע בצידו האחורי שמאלי.

2.התקיימו שתי ישיבות בתיק בהן נשמעו עדויות התובע ואשתו, וכן עדותו של נתבע מס' 2. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

3.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים ובתמונות הנזק ברכב התובע, הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע. תחילה יצוין כי יש להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע לגבי מקום התרחשות התאונה. התובע טען כי זה בעיקול, בעוד שהנתבע טען שזה קרה בצומת. אשתו של התובע אישרה דווקא את גרסת הנתבע לפיה התאונה קרתה בצומת ולא בעיקול חד כנטען. אם כך יש לקבוע כי התאונה קרתה בצומת T כטענת הנתבע, וכי הנתבע נסע בזרוע הראשית של ה- T בעוד שהנתבע הגיע מכיוון שמאל לכיוון נסיעת הנתבע.

4.לא התובע ולא הנתבע העידו שהיה שילוט כלשהו בצומת, כך שזכות קדימה אמורה להיות בצומת לרכב המגיע מימין. רכב הנתבע הגיע מימין לכיוון נסיעת התובע, לפיכך היה על התובע ליתן לרכב הנתבע זכות קדימה בצומת, ללא קשר לשאלה לאיזה כיוון רצה הנתבע לנסוע, אם זה נסיעה ישר, או פנייה ימינה בצומת ה- T. בכל מקרה היה על התובע לתת לנתבע לעבור את הצומת לפני כניסתו אליה, ועצם התרחשות התאונה בצומת מצביעה על כך שהתובע לא נתן זכות קדימה כאמור לנתבע.

5.הנזקים בשני כלי הרכב תומכים במסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע. בעוד שרכב הנתבע ניזוק בצידו האחורי שמאלי של הרכב, לפי עדותו שלא נסתרה, רכבו של התובע ניזוק בפינה, בכנף, ובדלת הקדמיים שמאליים של הרכב. הפגיעות בשני כלי הרכב מתיישבים דווקא עם הגרסה לפיה רכב התובע הוא זה שסטה לעבר רכב הנתבע, ולא ההיפך.

6.לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע, לפיכך דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ב, 28 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: